כאב מוגדר כחוויה תחושתית ורגשית, בלתי נעימה, הקשורה לנזק ממשי או פוטנציאלי לרקמות שונות. מקור הכאב יכול להיות משריר, גיד, עצב, איבר פנימי, עצם, מפרק או מחוסר באספקת דם לאיבר( כאב איסכמי).
כאב מטרתו הינה להזהירנו מנזק קרב באחת מהרקמות הנזכרות לעיל ולכן משמש כמנגנון הגנה מפני פגיעה אפשרית.
יש כאב אקוטי המאופיין בדרך כלל בכאב חד בעוצמה גבוהה ואליו יכולה להתלוות תחושת חרדה. כאב זה נמשך בדרך כלל מספר ימים. ויש כאב כרוני מתמשך שאליו יכולה להתלוות תחושת דכאון וללא טיפול עלול האדם להתדרדר לירידה תפקודית ונפשית.
העברת תחושת הכאב בגוף מתבצעת על ידי סיבי עצב מיוחדים המעבירים את האינפורמציה הרלבנטית מהרקמות השונות בגוף אל המוח וחזרה. האינפורמציה מתורגמת לגירויים שונים כגון לחץ, טמפרטורה, מתיחה ועוד.
מחקרים מראים כי המוח עסוק בפירוש של תחושות הכאב וכי מוחו של אדם הסובל מכאב עסוק באופן מתמיד בפירוש של משמעות הכאב לאותו האדם. כמו כן למוח ולמערכת העצבים המרכזית היכולת לווסת פעילות זאת להגבירה ולהפחיתה בהתאם למצבו הנפשי של האדם ולמידת הסכנה או השלווה אותה הוא חש.
כאשר אדם חש מאויים מאותה תחושת כאב או חווה אותה כמטרידה ואיומה הוא יוצר הפחתה של יכולת המערכת העצבית לווסת את תחושת הכאב. התוצאה היא שאותו אדם יחווה אוביקיטיבית את תחושת הכאב כגבוהה יותר.
מחקרים רבים אף מראים כי כאשר אנשים חווים תחושת כאב גבוהה יותר הם גם נוטים להפחית את מידת הפעילות הגופנית שלהם ותפקודם היום יומי נפגע מתוך מחשבה מוטעית כי פעילות זו עלולה להחמיר את מידת הנזק הקיים. כתוצאה מכך יש החלשות של אזורים מסויימים , עבודת יתר של אזורים אחרים ושיבוש של ֿתבניות תנועה נורמאליות.
תופעות התנהגותיות אלה יוצרות שינויים של מבנה ותפקוד המוח עד כדי כך שהמוח עצמו יכול לייצר תחושות כאב גם ללא נזק ריקמתי קיים.
בשלב זה נכנסת במלוא חשיבותה הפעילות הגופנית והתנועה הנכונה, המדוייקת והמותאמת ללקוח. בכוחה של הפעילות הגופנית לשבור את המעגל המסלים שתואר לעיל.
הפעילות הגופנית ודפוסי התנועה הנכונים יפחיתו את תחושת הכאב המיוצרת במוח יאפשרו חיזוק של אזורים חלשים, מנוחה של אזורים שעבדו יתר על המידה ובכך יחווה האדם שיפור בכאב ובמצבו הכללי.
אימון גופני של אנשים הסובלים מכאב כרוני יכלול תמיכה רגשית ותרגול איטי ומובנה עם הדרכה מתאימה ומקצועית.
מאמרים נוספים >>
כאב מוגדר כחוויה תחושתית ורגשית, בלתי נעימה, הקשורה לנזק ממשי או פוטנציאלי לרקמות שונות. מקור הכאב יכול להיות משריר, גיד, עצב, איבר פנימי, עצם, מפרק או מחוסר באספקת דם לאיבר( כאב איסכמי).
כאב מטרתו הינה להזהירנו מנזק קרב באחת מהרקמות הנזכרות לעיל ולכן משמש כמנגנון הגנה מפני פגיעה אפשרית.
יש כאב אקוטי המאופיין בדרך כלל בכאב חד בעוצמה גבוהה ואליו יכולה להתלוות תחושת חרדה. כאב זה נמשך בדרך כלל מספר ימים. ויש כאב כרוני מתמשך שאליו יכולה להתלוות תחושת דכאון וללא טיפול עלול האדם להתדרדר לירידה תפקודית ונפשית.
העברת תחושת הכאב בגוף מתבצעת על ידי סיבי עצב מיוחדים המעבירים את האינפורמציה הרלבנטית מהרקמות השונות בגוף אל המוח וחזרה. האינפורמציה מתורגמת לגירויים שונים כגון לחץ, טמפרטורה, מתיחה ועוד.
מחקרים מראים כי המוח עסוק בפירוש של תחושות הכאב וכי מוחו של אדם הסובל מכאב עסוק באופן מתמיד בפירוש של משמעות הכאב לאותו האדם. כמו כן למוח ולמערכת העצבים המרכזית היכולת לווסת פעילות זאת להגבירה ולהפחיתה בהתאם למצבו הנפשי של האדם ולמידת הסכנה או השלווה אותה הוא חש.
כאשר אדם חש מאויים מאותה תחושת כאב או חווה אותה כמטרידה ואיומה הוא יוצר הפחתה של יכולת המערכת העצבית לווסת את תחושת הכאב. התוצאה היא שאותו אדם יחווה אוביקיטיבית את תחושת הכאב כגבוהה יותר.
מחקרים רבים אף מראים כי כאשר אנשים חווים תחושת כאב גבוהה יותר הם גם נוטים להפחית את מידת הפעילות הגופנית שלהם ותפקודם היום יומי נפגע מתוך מחשבה מוטעית כי פעילות זו עלולה להחמיר את מידת הנזק הקיים. כתוצאה מכך יש החלשות של אזורים מסויימים , עבודת יתר של אזורים אחרים ושיבוש של ֿתבניות תנועה נורמאליות.
תופעות התנהגותיות אלה יוצרות שינויים של מבנה ותפקוד המוח עד כדי כך שהמוח עצמו יכול לייצר תחושות כאב גם ללא נזק ריקמתי קיים.
בשלב זה נכנסת במלוא חשיבותה הפעילות הגופנית והתנועה הנכונה, המדוייקת והמותאמת ללקוח. בכוחה של הפעילות הגופנית לשבור את המעגל המסלים שתואר לעיל.
הפעילות הגופנית ודפוסי התנועה הנכונים יפחיתו את תחושת הכאב המיוצרת במוח יאפשרו חיזוק של אזורים חלשים, מנוחה של אזורים שעבדו יתר על המידה ובכך יחווה האדם שיפור בכאב ובמצבו הכללי.
אימון גופני של אנשים הסובלים מכאב כרוני יכלול תמיכה רגשית ותרגול איטי ומובנה עם הדרכה מתאימה ומקצועית.
מאמרים נוספים >>
הדפס >>